🐦Eurasian Nuthatch

סיטה אירופית (שם מדעי: Sitta europaea) היא ציפור שיר קטנה המצויה ברחבי האזור הפלארקטי ובאירופה. בדומה לסיטות אחרות, זוהי ציפור קצרת-זנב בעלת מקור ארוך. חלקיה העליונים בגווני כחול-אפור והיא בעלת פס-עין שחור. זוהי ציפור קולנית שקריאתה "דוויפ" חזק חוזר ונשנה. ישנם למעלה מ-20 תת-מינים המחולקים לשלוש קבוצות עיקריות: לאוכלוסיות במערב טווח התפוצה יש חלקים תחתונים כתומים צהבהבים וגרון לבן, לאלו מרוסיה יש חלקים תחתונים לבנבנים, ולאלו במזרח יש ניצוי דומה לאוכלוסיות האירופאיות, אך ללא הגרון הלבן. בית הגידול המועדף עליה הוא חורש נשירים בוגר או יער מעורב עם עצים גדולים ועתיקים, בעדיפות לעצי אלון. זוגות מחזיקים בטריטוריות קבועות, ובונים את קינם בחורי עצים, בדרך-כלל בקיני נקר נטושים, אך לפעמים גם בחללים טבעיים. אם הכניסה לחור גדולה מדי, הנקבה מטייחת אותו בבוץ כדי להקטין את גודלו, ולעיתים קרובות מצפה גם את החלק הפנימי של החלל. התטולה מכילה שש עד תשע ביצים לבנות מנומרות באדום המונחות על בסיס עמוק של אורן או שבבי עץ אחרים. הסיטה האירופית ניזונה בעיקר מחרקים, ובמיוחד מזחלים וחיפושיות. בסתיו ובחורף מתווספים לתפריטה גם אגוזים וזרעים. הגוזלים מואכלים בעיקר בחרקים, בנוסף למעט זרעים. המזון נאסף בעיקר על גזעי עצים וענפים גדולים. הסיטה עשויה לשחר מזון בטיפוס הן כלפי מעלה והן כלפי מטה על גזע העץ. היא נצפית לעיתים קרובות בשולחנות האכלה לציפורים, אוכלת פריטי מזון שומניים מעשה ידי אדם כמו גם זרעים. היא אגרנית מושבעת, ואוגרת מזון במשך כל השנה. הטורף הטבעי העיקרי שלה הוא הנץ המצוי. דלדול אזורי חורש יכול להוביל לאובדן מקומי של אוכלוסיות מקננות, אך כיום טווח התפוצה של המין עדיין מתרחב. יש לה אוכלוסייה גדולה וטווח תפוצה נרחב ביותר, ולכן היא מסווגת על ידי האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע (IUCN) במצב שימור "ללא חשש".

Text: Wikipedia, CC BY-SA 4.0.